בית המשפט: העירייה הסתירה מידע מהותי מחברה שזכתה במכרז
השופטת רחל ברקאי כתבה שעיריית בת ים פעלה באופן ״בריוני״ במכרז לבית דיור מוגן, כשידעה שמשרד הפנים לא יאשר אותו

פסק דין חריף מבית המשפט המחוזי בתל אביב: עיריית בת ים ידעה במשך שנים שמשרד הפנים לא יאשר פרויקט דיור מוגן שעליו חתמה, לא סיפרה על כך לחברה ששילמה לה כמעט 6 מיליון שקל, ואף המשיכה להאריך איתה את ההסכם.
העסקה
ב־2016 פרסמה החברה הכלכלית בת ים מכרז להקמת בית דיור מוגן ל־200 דיירים. את המכרז זכתה חברת וי אקוויטי, ששילמה 5.85 מיליון שקל. לפי ההסכם, החברה הייתה אמורה להפעיל את המקום במשך 49 שנים, עם אופציה ל־49 שנים נוספות, וציפתה לרווח של כ־6 מיליון שקל בשנה.
הייתה בעיה אחת, והיא הייתה ידועה מההתחלה: התוכנית שחלה על הקרקע ייעדה אותה לקריית חינוך, למבני ציבור ולמתקני ספורט, לא לדיור מוגן. אחד התנאים להסכם היה שהעירייה תצליח לשנות את הייעוד.
מה העירייה ידעה
לפי פסק הדין, משרד הפנים שלח לעירייה מכתבים, גם על המכרז הזה וגם על מכרזים דומים שפורסמו באותה תקופה, והבהיר בהם שהוא לא יאשר התקשרויות שסותרות את התוכנית. העירייה, כך נקבע, לא העבירה את המידע לחברה, הציגה לה מצג שלפיו האישור ייבחן אחרי שינוי התוכנית, והאריכה איתה את ההסכם שוב ושוב, כשכספי החברה נמצאים בידיה.
החברה גילתה את האמת רק בינואר 2021, כשנחשפה להודעת דואר אלקטרוני שנשלחה מהלשכה המשפטית של משרד הפנים לעירייה שלושה ימים קודם לכן. היא דרשה לבטל את ההסכם ולקבל את כספה בחזרה. העירייה סירבה, והחברה תבעה 10 מיליון שקל. אחרי הגשת התביעה החזירה העירייה 5 מיליון שקל.
מה כתבה השופטת
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי, השופטת רחל ברקאי, קבעה שהעירייה נהגה בחוסר תום לב לאורך כל ההתקשרות. היא כתבה שהעירייה התעלמה מעמדת משרד הפנים והמשיכה לפרסם מכרזים שלא תאמו את התוכנית, אולי מתוך תקווה שלחץ פוליטי יביא את השר לאשר אותם, כפי שקרה בעבר, וזאת על רקע המצוקה התקציבית של העירייה באותן שנים. לדבריה, ההתנהלות הייתה ״בריונית״ ו״סדרתית״.
השופטת ציינה גם שני דברים לטובת העירייה: שהמכרז עצמו פורסם בתום לב, מתוך ציפייה לקבל את האישור, ושלא מוטלת אחריות אישית על ראשי העיר באותן שנים, יוסי בכר וצביקה ברוט.
למה זה חשוב
פסק הדין מתאר דפוס, לא תקלה אחת: מכרזים על קרקעות ציבוריות שתומחרו נמוך כי לא תאמו את התוכנית, והכנסה מיידית לקופה במחיר של סיכון משפטי. בסוף, מי שמשלם על פיצויים והחזרים כאלה הוא הקופה הציבורית.
תגובת העירייה לפסק הדין לא פורסמה בדיווחים שבדקנו. אם תימסר, נעדכן כאן.
איך בדקנו
אומתקראנו את הדיווח המלא על פסק הדין, והשווינו אותו לדיווח נוסף על הפרשה. הציטוטים לקוחים מפסק הדין כפי שפורסם.